על הדרישה לקונצנזוס בפסילת חוקים דפני בנבניסטי

186 דפני בנבניסטי אם כל אותה הסמכה — הסמכה משתמעת היא, מחמת העדר כל גורם אחר שניתן להפקיד בידיו את המלאכה, הרי שלא ניתן להסיק מאותה הסמכה — אלא מה שיש בה ; הסמכה מינימלית וצרה . אם ננסה להרחיבהּ, לא יהיה לה, לאותה הסמכה, על מה להישען . שוב לא תהיה "משתמעת" כלל ועיקר . כאמור, לשיטתם של חברי, קיימת "הסמכה משתמעת" שמכוחה מתאפשר לבית המשפט לבקר את חקיקת-היסוד . גם אם נקבל זאת, אזי מאותה סמכות משתמעת, ניתן להסיק לכל היותר כי מקום שבו קיים "קונצנזוס" בקרב השופטים, שלפיו יש לפסול את חוק-היסוד, יהא בכוחנו לעשות זאת . אין בנמצא כל מקור סמכות, ולוּ משתמעת, שממנו ניתן להסיק כי בסמכותנו לפסול חוקי-יסוד מקום שבו נחלקו דעות השופטים עצמם, קל וחומר ברוב דחוק, על חודו של קול . כל אותן "הסמכות משתמעות", שעליהן מבקשת חברתי, וחברי בעקבותיה, להסתמך, עשויות ללמד לכל היותר על הסמכה משתמעת לקיום ביקורת שיפוטית פה-אחד . 2 במילים אחרות, השופט סולברג מסיק כי מכיוון שלא קיימת הסמכה מפורשת לבית המשפט לפסול חוקי יסוד, הרי שאם ניתן לפסול חוקי יסוד, נדרש קונצנזוס בין השופטים, קרי — הסכמה פה אחד על פסילת חוק היסוד . ע...  אל הספר