180 בני פורת אלא ליחסי הכוחות בין השופטים, ובעיקר למשמעויות העשויות להיות ליחסים אלו על ההצעות לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ועל הרוב הרצוי לביקורת שיפוטית על דברי חקיקה . על פי מיתוס רווח, שופטי בית המשפט העליון הם שיבוט גנטי האחד של רעהו, הם עשויים כולם מעור אחד, ודואגים לשימור הרכבם ההומוגני בשיטת "חבר מביא חבר" . בכך הם נותנים קול לקבוצה אחת בחברה הישראלית, ואינם מייצגים קולות אחרים, בעיקר קולות הבאים מן הציבור הדתי והימני . פסק הדין בעניין ביטול עילת הסבירות מפריך לחלוטין את המיתוס הזה . פסק הדין התקבל ברוב דחוק, על חודו של קול — מצד אחד של המתרס התייצבו שמונה שופטים שתמכו בביטול התיקון לחוק היסוד, ומן הצד השני עמדו שבעה שופטים שתמכו בהימנעות מהתערבות בפעולת הכנסת . זהות השופטים שהתייצבו מכל צד אינה מקרית ואינה מפתיעה . כל השופטים הנחשבים ליברלים או אקטיביסטים תמכו בדעת הרוב, וכל השופטים הנחשבים שמרנים תמכו בדעת המיעוט . פסק הדין משקף יחס של כמעט 50 : 50 בין שופטי בג"ץ הליברלים לבין השמרנים . אם כן, כיום אין עוד עמידה לטענה ששופטי בית המשפט העליון נחצבו מסלע אחד וכל פועלם הוא...
אל הספר