הנימוקים שהצדיקו את פסילת החוק לביטול עילת הסבירות יכלו להצדיק ביטול חלק מסעיפי חוק הלאום שקיב עלי

124 שקיב עלי ייפסל אין לבית המשפט הסמכות להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד של הכנסת, והיו שסברו שיש לקבל את התיקון ולפרשו פרשנות מקיימת, באותה הדרך שבה הלכו שופטי הרוב בפסק דין חוק הלאום . מבחינתם התיקון אינו שולל את סמכות בית המשפט להתערב במקרים של החלטות מופרכות . אלא שעמדת הרוב קבעה כי תיקון מס' 3 לחוק- יסוד : השפיטה פוגע פגיעה חמורה וחסרת תקדים במאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של מדינת ישראל . גם חוק הלאום פוגע פגיעה חמורה במאפיינים הבסיסיים של מדינת ישראל ובמגילת העצמאות, שהכירה בזכויות המיעוטים לשוויון, וכמו שנימוקים אלו יפים לפסילת התיקון לחוק הסבירות, הם יכלו להיות יפים עוד יותר להצדקת ביטול הסעיפים הפוגעים בשוויון ומשפילים את השפה הערבית ודובריה בחוק הלאום, ובעיקר את הסעיפים המקבעים עליונות יהודית ומתעלמים מעקרון השוויון . חוק הלאום ביסס את הזהות הדתית לאומית של ישראל וקיבע את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי לבדו, מתוך הגדרת המדינה על פי מאפיינים דתיים בלבד, ומתוך העדפת הזהות היהודית על פני הזהות הדמוקרטית, לרבות התעלמות מעקרון השוויון ומיתר המאפיינים הדמוקרטים שנקבעו בהכרזת ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר