"כאשר לא המלאכים מושלים בבני האדם": על ההכרה במגבלות הסמכות המכוננת וחשיבות עילת הסבירות בביצור ההגנה על זכויות אדם בישראל ענת טהון אשכנזי

116 ענת טהון אשכנזי מחלוקת זו עניינה בשאלה אם הדמוקרטיה הישראלית היא בעיקרה דמוקרטיה פורמלית, המבוססת רק על המרכיב ההכרחי של ריבונות העם על בסיס בחירות חופשיות ומזוהה עם שלטון הרוב ועם מרכזיות הגוף המחוקק שבמסגרתו פועלים נציגי העם, 4 או גם דמוקרטיה מהותית, המציבה לצד עקרון שלטון הרוב גם את ההגנה על ערכי היסוד של הדמוקרטיה ועל זכויות האדם, ומייצרת איזון עדין ביניהם . 5 כפי שהגדיר השופט אדמונד לוי את מאפייני המדינה הדמוקרטית : "כמסגרת דמוקרטית, מחויבת המדינה לתפישה מהותית של חירות ושל שוויון, לקיום זכויות יסוד של הפרט ובכלל זה של בני קבוצות המיעוט, ולמנגנונים פתוחים ונגישים של שיח ושל הכרעה" . 6 לכאורה אין בהכרח סתירה בין שתי האפשרויות וההסכמה על עקרון שלטון הרוב מחברת בעבותות את שתי תפיסות העולם . אפשר אף להסיק מתוך הדין הישראלי כי ההכרעה בדבר היותה של ישראל דמוקרטיה מהותית כבר ברורה . אולם, כפי שמשתקף בפער התפיסות בין שופטי הרוב לשופטי המיעוט בפסק הדין, וביתר שאת כפי שעלה במחלוקת הציבורית שניטשה במהלך שנת 2023 על אופייה של מערכת הגומלין בין רשויות השלטון בישראל ובייחוד על תפקידו של בית...  אל הספר