חולשת הכנסת מול הממשלה בראי בג"ץ עילת הסבירות אסף שפירא

108 אסף שפירא ח ו ל ש ת ה כ נ ס ת מ ו ל ה מ מ ש ל ה חולשת הכנסת מול הממשלה הוזכרה בפסק דינם של חלק משופטי הרוב ( ובהם הנשיאה חיות והשופטים עמית, כבוב וברון ) והמיעוט ( השופטים כשר ומינץ ) . עיון בפסקי הדין של שופטי הרוב מלמד שהם נתנו את דעתם לכמה היבטים : 1 . שליטת הממשלה בהליך החקיקה . ההיבט הזה זכה לתשומת הלב הגדולה ביותר . נטען שאף שהכנסת היא הרשות המחוקקת, בפועל הממשלה, ובמיוחד ראשי סיעות הקואליציה, שולטים בהליך החקיקה . הסיבה לכך היא שבשיטת המשטר הפרלמנטרית בישראל הקואליציה התומכת בממשלה נהנית מרוב בכנסת . הממשלה יכולה להפעיל את הרוב הפרלמנטרי הזה באמצעות משמעת קואליציונית . שלושה מנגנונים ספציפיים מסייעים להפעלת המשמעת : הסכמים קואליציוניים, שבהם מעוגנת החובה של סיעות הקואליציה לכבד את המשמעת הקואליציונית בכלל, ולעיתים גם לתמוך בחוקים מסוימים ; ועדת השרים לענייני חקיקה, שבאמצעותה מגבשת הקואליציה את עמדתה כלפי הצעות חוק פרטיות ; ובעת האחרונה — "החוק הנורווגי" ( סעיף 24ג לחוק-יסוד : הכנסת ) , שיצר מעמד של חברי כנסת "על תנאי" . מדובר במי שנכנסו לכנסת בעקבות התפטרות של שרים או סגני ש...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר