מבט מפוכח על "ילדי החלום" ו"ארץ התקווה" | 289 החיים עצמם הם הראיה החזקה ביותר נגד ניסיונות המחקר להגן על החינוך הקיבוצי . העובדה היא שמודל הלינה המשותפת קרס מעצמו לאחר תהליך שקיעה הדרגתי, ותוך שנים ספורות נעלם מהנוף הקיבוצי, כאשר אין בנמצא הורים שמייחלים לשיבתו . כמו מבנים אחרים של הקיבוץ ההיסטורי, המודל קרס מבפנים, למרות כתיבתם של אנשי המחקר החינוכי והקיבוצי ולא בעקבותיה . לא קם התאורטיקן בנוף האינטלקטואלי הקיבוצי שיטיל ספק חמור בשיטה חינוכית זו ויצביע כראוי על מה שהראו ביטויים אומנותיים שונים של בוגרי החינוך הקיבוצי : העובדה שילדים רכים צריכים את הוריהם לידם . בוגרי הלינה המשותפת, שהכירו אותה לאמיתה, הם שהכריעו שהם את ילדיהם לא יגדלו כך, שילדיהם יהיו במחיצתם והם יהיו במחיצת ילדיהם . אנשי החינוך הגדולים כשלו ; הם לא באמת שאלו . הוויכוח בין המקטרגים לבין המסנגרים עדיין פתוח ( ליבליך, 2010 ) . כותב שורות אלו, שחווה בילדותו את החינוך המשותף, נוטל אף הוא חלק בשיח הזה, שיש הטוענים שמיצה את עצמו, בעוד שאחרים עדיין מחפשים נקודת משען ארכימדית כדי לבחון אותו במבט אוטונומי יותר . הגיל הרך על חו...
אל הספר