192 | החינוך הקיבוצי בגיל הרך בשנות השישים והשבעים של המאה ה - ,20 עם השינויים בייעודו של הסמינר והמעבר מהכשרת מחנכים לקיבוצים למכללה להכשרת מחנכים לכלל החברה הישראלית, השתנה גם אופיו של הקמפוס, שהפך, בלשונה של ברכפלד ( ראו בסיפורה בשער השני ) , ל"מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית" . הסטודנטיות מהקיבוצים המשיכו להחזיק בתפיסות חינוכיות דומות ולקיים שגרות משותפות . אלא שעתה בלטו גם אלו שהיו מחוץ למעגל הקבוצתי והיו צריכות להבקיע אותו . הן מציינות את התהליך כקשה, אך לא פוסחות על משמעותו ועל תחושת ההשתייכות שנקנתה בעמל . גם בעת הנוכחית, כאשר קיימת הטרוגניות רבה יותר, יש הכרה בחשיבות הקבוצה ובתרומתה . ברכפלד מציינת שחשיפתה ל"הון אנושי מגוון עם תרבות, עם ערכים ועם עמדות שונות ודומות" במסגרת לימודי התואר השני באורנים, תרמה רבות להתפתחותה כאדם וכאשת חינוך . כפי שמעידה יחזקאל - אגמון בסיפורה בשער השני, "הקבוצה נעשתה משמעותית מאוד . זו הייתה ממש קבוצת תמיכה . שיתוף, הכלה, מקום של הזדהות, מקום של פורקן . היה בלימודים, באופן כללי, המון מקום של חברותא, תחושה של יחד ושל שמחה ועשייה משותפת של דברים" . ה"ק...
אל הספר