תפיסת הילד בגיל הרך על פי גישת אורנים

168 | החינוך הקיבוצי בגיל הרך סדר היום החינוכי בגישת אורנים מקנה מקום מרכזי לצרכים ההתפתחותיים של הילד ולתחומי העניין שלו, באמצעות יצירת מרחב ומקום המאפשרים לילד לשחק ולהתנסות בפעילויות שונות ( דיין, 2005 ) . ההומניסטים ראו את המשחק כמאפשר לילד ליזום, לחקור, לחוות הצלחה ויצירתיות ובעיקר להיות חופשי לממש את הרעיונות שלו ( 1994 , Burman ) . בהמשך לכך, יצירת סביבת למידה חיובית מאפשרת לילדים להיות מעורבים אינטלקטואלית ורגשית בתהליך הלמידה ( רוג׳רס, 1973 ) . לבסוף, ההתייחסות הקיבוצית - הומניסטית מדגישה גם את הגישה ההוליסטית לחינוך הילד, כלומר יצירת הלימה בין החינוך בבית לבין החינוך במסגרת החינוכית והתייחסות לאדם השלם ( דרור, 2006 ) . כל אלו יחברו יחדיו ליצירת סביבה חינוכית שהילד יפתח בה את ביטחונו העצמי, יגבש ויביע את Seefeldt דעותיו ויקבל על עצמו אחריות הולכת וגדלה להתנהלותו העצמאית ( 1990 , Barbour & ) . סביבה מיטיבה זו תמשיך לבסס את יכולות הלמידה של הילד ותפתח את אישיותו . הילד והקהילה גישת אורנים לחינוך בגיל הרך מדגישה את חשיבות הקשר של הילד לקהילה שהוא גדל בה . הרעיון העיקרי של התפיסה ...  אל הספר