73 על הביתי והאלביתי שליוו את הפנמתם . הם יכולים להיחוות כמזינים, מסייעים או להיפך, כרודפניים ותוקפים את האני מבפנים" ( סגל, 1988 [ 1979 ] : 94 ) . במובן זה ניתן לראות את תחושת האיום החיצוני כנוגעת בהפנמה של איום הקריסה הפנימי, איום שהופנם על ידי לילי בבית ילדותה . 3 . בשונה מהתייחסויות לחוויות אלביתיות בבית הילדות, מתוארות חוויות משמעותיות מסוג זה גם בבית הנוכחי . נירה ( ,54 בזוגיות + 2 ) מספרת על חוויה אלביתית בעקבות משבר זוגי ופרידה, שהתרחש לאחר בניית בית חדש : היה לי חשש לאבד את הבית כשנפרדנו . קודם הייתה הרגשה כזאת כיפית שמתחדשים בבית רחב ידיים . ופתאום - אוי, מה יהיה איתי ? אני אשאר בבית הזה ? איפה אני אחיה ? זה היה רגע כזה . הבית רחב הידיים והמזמין מטיל פתאום אימה וזרות . משמעות הבניה והציפיה לבית יציב ובטוח מתהפכת והופכת לרגע מעורר אימה . האירוע מתואר כפתאומי וכואב מאוד, ובהתחלה אף כבלתי נתפס : התחושה הראשונה הייתה שזה לא קורה . אני חולמת, זה לא באמת . לא היה לי רמז שמשהו כזה הולך לקרות . קושי להכיר באירוע הטראומטי ולהכילו משותף לרבים מהתיאורים בטיפול ובמחקר הנוגעים ברגעים אלבי...
אל הספר