לעילוי נשמתו . לא רק לתרום לה לנשמה המסכנה שלו קידוש של דגים מלוחים ולהתנחם בכך שהוא, שבדי שכמותו, דווקא אהב מאוד דגים מלוחים, ובעיקר לא להזדקק לכל התמרונים והחשיבה הקריאטיבית שעשיתי כדי להגיע להישג הזה שלא היה כמותו במשפחתי ובשכונתי : בת של מנוח, אומרת "ווארט" 89 ( דבר תורה ) במסדרון של בית הכנסת מול גברים, ותראו, היא לא מדברת מדף, היא קוראת מהגמרא . לא הייתי חייבת לקרוא מהגמרא . להפך, אם רק הייתי בן הפרפורמנס הזה היה מיותר לגמרי . ברור הרי שבנים יודעים לקרוא מהגמרא . אבל בת צריכה להוכיח שהיא לא קראה את הסיפור על התנא בר כפרא באיזה עלון או ב"כה עשו חכמינו" והיא מכירה את הטקסט המקורי : ממסכת בבא בתרא דף טז עמוד ב' ושולטת בארמית שבה הוא נכתב לפרקים . הגמרא גם סימלה ( בעיניי . בעיני הנוכחים היא סימלה משהו אחר לגמרי : "רפורמית" ) את שיעור הגמרא שבו גיבשתי עם הלומדות את האסטרטגיה לפרוץ שתי גדרות : זו שקובעת שרק מתפללי בית הכנסת הבנים שותפים למחזור אמירת דבר תורה בין קבלת שבת לערבית, וזו שקובעת שרק בנים לומדים גמרא לעילוי נשמת אביהם . של הנפטר . לימוד התורה שנעשה על ידי הקרובים בעולם הזה מש...
אל הספר