בראשית שנות ה- ,80 חל מפנה בלימוד תלמוד של נשים ובנות 45 אשר התבטא בהקמת מוסדות לימוד שבהם ניתן בציבור הדתי, היה ללמוד גם תלמוד, שמלימודו הודרו עד לאותה עת, וקיומן של מספר תוכניות מתקדמות המיועדות לנשים דתיות ודורשות מהמשתתפות בהן רכישת ידע מעמיק בתלמוד . 46 אלאור ( 1998 ) סקרה ומיפתה את כלל המוסדות הייעודיים ללימודי תורה לנשים בציבור הדתי-לאומי, ומנתה 13 מוסדות כאלה בארץ, ביניהם : מת"ן, נשמת, מגדל עוז, מדרשת הרובע, מדרשת "ברוריה" ( כיום "לינדנבאום" ) שהוקמה כבר ב- ,1977 ועוד . בשנים שחלפו מאז סקירה זו נפתחו עוד מוסדות ללימוד תורה עיוני לנשים בציונות הדתית, ואליהם נוספו מוסדות חשובים ומשמעותיים כמו בית המדרש בהיכל שלמה ( מכללת הרצוג ) לנשים, המדרשה בעין צורים, "תדרשי" של "ממזרח שמש", ועוד . ביטוי בולט של מגמה זו הוא פתיחתם של מסלולים המיועדים להכשרת נשים לתפקידי הוראה, כלומר, לתפקיד שיש בו נטילת אחריות חברתית בחינוכם של אחרים, באמצעות רכישת ידע תלמודי ( פויכטונגר 2011 ) . כל אלה פסחו כליל על נשים במגזר החרדי, שבו נותרה על כנה החלוקה הממוגדרת של הידע . פויכטונגר ( 2011 ) הראתה שלימוד גמ...
אל הספר