מבוא

דוב בלום - יזדי 84 בחטיבה זו אבקש תחילה לזהות את המרחב שבו מתרחש המשחק, זה התרבותי וזה האנליטי, ולבחון אילו הגדרות כבר קיימות עבורו . פרו ( 2011 ) , אנליטיקאי התייחסותי, מכנה את המרחב הזה בשם "שדה התייחסותי ורגשי" ( שם : 31 ) היוצר מרחב תיאטרלי : "מושג השדה [ . . . ] מקיף את מערכת היחסים האנליטית כולה, כולל מסגרת הטיפול והחוקים [ . . . ] מדובר על מעין אזור ביניים המאפשר את היווצרותן של סצנות ודמויות [ . . . ] " ( שם : 29 ) . פרו מפתח את ההגדרה וכולל בה דרגות חופש : "זוהי מערכת בעלת מספר אינסופי בסיפור של דרגות חופש, ולדרגות אילו יש מספר אינסופי של ערכים אפשריים [ . . . ] " ( שם ) . המשחק במרחב זה, לדידו, אינו השלכתי אלא שייך להווה ועוסק במתרחש בין הזוג האנליטי : כאן הופך המשחק באמת ובתמים ל'סיפור המשותף שלנו' [ . . . ] כאן עומדת לנו האפשרות לאמץ נקודת מבט שתאפשר לנו להתייחס אל המשחק כביטוי של תחושותיו של הילד לגבי המתרחש בזוג . הקושי הוא לקבל את העובדה שהדיווח הזה עוסק 'בנו', ולא בחזרתיות או בהשלכות [ . . . ] ( שם : 95 ) . תיאורים של המרחב המשחקי‑‑מעברי בחקר התרבות אפשר למצוא במושג פרפ...  אל הספר