לִ ילַ ה - פרדיגמת המשחק 69 הכוח בשדה המשחק ההאויזינחיאני האם ניתן למקם את המשחק ההאוזינחיאני כפעילות חופשית ויוצרת ? הכרתו של האויזינחה במשחק כתכלית לשמה הינה מוחלטת . המשחק ההאויזינחיאני לא מיועד להשיג רווחים חומריים או כלכליים כלשהם, הוא אינו ביטוי לצורך ביולוגי או פיזי . מנקודת מבט תועלתנית, הוא מיותר לכאורה ואף על פי כן, טבועה באדם הנטייה לשחק . התועלות השונות היוצאות ממנו בטלות, לדעת האויזינחה, והמשחק הוא, כאמור, לשם עצמו . התרבות וחוקיה הם המשחק עצמו . לכן רגע סיומו של המשחק הוא רגע מותה של התרבות . חוקי התרבות מצויים במשחק עצמו, וכל ניסיון לשנות את כללי המשחק בהתאם לתרבות הוא ניסיון כוחני וכפייה הפוגעת בחירותו של האדם המשחק ( שם : 226 ) . אך תקוותו של האויזינחה ליצירת שדה משחק סטרילי וללא כל כפייה היא אוטופית . צורות רבות של הפעלת כוח קיימות בחברה . כל השחקנים יכולים להפעיל כוח שלילי בשדה המשחק, והכוח בשדה המשחק אינו סך כל הסמכויות שיש לאדם או לקבוצה מחוץ למשחק . במאמר "שפה, קואן, עולם" ( בלום‑‑יזדי, 4102ב ) הראיתי כי העדפתו של המוסרי, היפה והאסתטי על פני הא‑‑מוסרי והמכוער אינה...
אל הספר