מבוא

דוב בלום - יזדי 30 אפלטון ( 1997 ) היה מהראשונים להבין את הכוח של עיצוב הנפש הגלום במשחק ולכן העניק לו מעמד משמעותי . הוא זיהה את הפוטנציאל הגלום במשחק והביע חשש כי משחקים מסוימים פוגעים בסדר הקיים, לעומת אחרים השומרים עליו : "שאם נתנה הלכה בתחום זה, ואם מובטח שאותם הילדים ישחקו תמיד אותם המשחקים באותה דרך עצמה, וישמחו באותם הצעצועים, יצא מכך שגם החוקים החשובים יתקיימו בלא זעזועים" ( שם : 228 ) . החשש של אפלטון הוא ששימוש במשחקים "חדשניים" יגרום לקלות דעת כלפי המסורת ולכבוד יתר כלפי "הקִדמה" . כאן עולה לראשונה השאלה לגבי התערבות האדם במשחק, הכוח הטמון בו והשימוש בו כאקט של רגולציה והסדרה . בעקבות אפלטון אבקש לחקור את הכוח הגלום במשחק הטיפולי . לפיכך, נושא חטיבה זו יהיה הצגת יחסי הכוח הגלוי והסמוי בפסיכותרפיה הנעזרת במשחק . את ציר החטיבה מַחְשָק מול מִשְְׂחוּק אציג דרך מונחי הלִילַה . ציר המַחְשָק‑‑מִשְְׂחוּק נפרס על פני מנעד שבצידו האחד הוא ממשטר, שומר על הכללים החברתיים ומשמש כסמכות ( מִשְְׂחוּק ) ; ובצידו האחר נועד לו תפקיד חתרני, חדשני ואוטונומי ( מַחְשָק ) . תחת מטריה זו אבחן פעילו...  אל הספר