רמי גינת 388 החל אמנם באופן מבטיח עם פתיחת השגרירויות בקהיר ובתל‑‑אביב בפברואר 1980 ובחתימת שורה ארוכה של הסכמים בילטרליים . באפריל ,1982 כחצי שנה לאחר רצח סאדאת, השלימה ישראל את הנסיגה מסיני ונראה היה כי למרות הקשיים במו״מ בין הצדדים בנושא הפלסטיני, נרמול היחסים התקדם לאיטו . ואולם, הפלישה הישראלית ללבנון ביוני 1982 הציבה את יחסי שתי המדינות בפני משבר קשה שהוביל להשבת השגריר המצרי מתל‑‑אביב לקהיר 3 במהלך השנים שלאחר מכן היחסים נותרו קרירים על ב‑‑ 21 בספטמבר 1982 . רקע כמה אירועים ומשברים שהתחוללו באזור ( למשל, משבר טאבה, היעדר התקדמות בערוץ הישראלי‑‑פלסטיני והאינתיפאדה הראשונה ) . הסכמי אוסלו ( 1994 ו‑‑ 1995 ) הפיחו תקוות חדשות וציפייה להאצת הנורמליזציה בין ישראל מצרים והעולם הערבי . האמנם ? מאמר זה יתאר וינתח את אופני ראיית השלום עם ישראל וקבלתו ברבדים שונים של החברה המצרית, החל בביקור סאדאת בירושלים, דרך הסכמי אוסלו וכלה בהתפרצות האינתיפאדה השנייה . לנושא הפלסטיני הייתה השלכה רבת משקל על טיב היחסים בין שתי המדינות בתקופה הנדונה . מצב דברים זה השתנה מעט בפתחה של המאה ה‑‑ 21 אם כי התפ...
אל הספר