יקומים מקבילים 264 בצהרי יוני . מהתקרה הגבוהה משתלשל אהיל העשוי מצרור גדול של עשב יבש, הפוך, כמו נברשת מדברית . "יש משהו יפה בנסתר," אומרת רות על נאות המדבר האלה, שאינם באמת סודיים אבל עומדים בשתיקתם, שיש לקרוב אליהם בחיישנות, בענווה, טיפין – טיפין . "פתאום את מגלה שיש קהילה כזאת ! כמו פינה נסתרת בטבע . שימי אותה בפייסבוק ומחר כולם יהיו שם . ויחד עם זאת, העבודה בבית האמנויות, למשל, שניהלתי כמה שנים, כרוכה גם בפרסום . אנחנו הרי רוצים שיגיעו אנשים לסדנאות וייקנו מוצרים . " אז הנה, חוץ מלהיות אחת מאלפי סקרנים בורים, בכל זאת אולי נמצא לי תפקיד פרסומי קטן במקום הזה, המסופק והשלם כמו מחזור המים בטבע, שלעולם לא נגדש ולא נגרע ובכל זאת הוא מלא תנועה ולא צריך אותי . * אני מגיעה להתנדב פה אחת לכמה שנים, זה רחוק ודורש בדידות ופנאי . בכל פעם זה מטלטל מחדש . בכל פעם אני נבהלת קצת מחדש מהשקט המפורסם של חדר האוכל : אני בסדר ? עשיתי משהו לא בסדר ? למה כולם שותקים עלי ככה ? יכול להיות שלא באמת תפסתי איך מתנהגים פה ועכשיו כולם רק מעמידים פנים שהם חותכים סלט בשלווה אבל בעצם הם תוססים ? עלי לשים לב איך אני...
אל הספר