141 לכל אחת מהקהילות המובאות בפרק זה יש סיפור יסוד משלה, שלא ממש קשור לסיפורן של האחרות . הן שונות זו מזו ולהצגתן בפרק אחד יש הצדקה רופפת : בעיקר כי הן הוקמו בעידן שבו קבוצות מיוחדות זכו לתמיכת המדינה . אחר כך הגיע תור בהלת הכתות, שינוי המדיניות ביחס להתיישבות וסטנדרטיזציה נוקשה של הרחבות ושכונות חדשות . היום, חברי קבוצה בעלת חזון ייחודי שרוצים לחיות, לפעול ולתרגל יחד יכולים להשתכן באותו אזור גאוגרפי או להקים מרכז להפצת שיטתם, אבל כבר כמעט בלתי אפשרי להקים מבראשית יישוב בעל צביון ייחודי, אולי רק מעבר לקו הירוק . לכן הקהילות האלה מעטות אך הן בעלות משקל : יודפת, הרדוף, כפר רפאל, מעלה צביה, סמר, נאות סמדר ונווה שלום, שהיא בת חורגת ודחויה שלא זכתה לתמיכת המדינה, ואני מתכבדת לכלול אותה ברשימה המיתולוגית הזאת על אפה ועל חמתה של מדינת ישראל . כל קהילה היא חד – פעמית מבחינת המטען הרוחני – חברתי שלה, מנהגיה ושיטותיה . דוגמאות טובות לכך הן הרדוף וכפר רפאל, שתיהן קהילות אנתרופוסופיות הנסמכות על משנתו של אותו הוגה, אבל כל אחת מהן מיישמת אותה באופן אחר .
אל הספר