פרק שלושה עשר: "מְמַשֵּׁל מַשְׁלִים הוא" (ט"ו-ט"ז)

139 | ( ז"ט�ו"ט" ) מְמַ�ֵל מְ�ָלִי� הוא " אנו למדי� כי ת גובת ה ע� לא מצעי זה לא איחרה' מדברי הנביא לה : לבוא ה�א לִי� מְ�ָמְמַ�ֵל הֲלֹא לִי אֹמְרִי� הֵ�ָה 'האֲ דֹנָי אֲהָ� וָאֹמַר ( . ה , א"כ ) עיו % ב משליו של יחזקאל מלמד כי פע מי� רבות ל א נמצא נמש ל ולא נוכ ל להמיר במדויק את ה משל למציאות, היסטורי בסופ� לעתי� א + נראה כי הנבוא ה כולה מסתיימת ע� סיו� . ההיסטורית המשלי� בנבוא ת יחזקאל יש למצו א ' פתרונו ת ' על כ % את . המשל 4 . גרינברג מטיב לתאר תופעה זו . בתו - ה משל עצמו במהל - , לדבריו של ה מציאות , קטנות וגדו לות ', פריצות שונות ' הסיפור מתרחשות פ ריצות אלה י כולות לכלול רצ + ש ל . הראלית שאל יה מכוו % המ של ויכולות לכלול מילה אחת בלב ד, ( כב / יז , ז" כ - בפרק ט ) פסוקי � 5 . מרמזת לנמשל הסוטה מ % הת יאור ה רצי + של המ של וה מכוונת או ה ( ו אולי א + לא נית % ) המשל מעורב בנמשל עד כדי כ - שלעתי� קשה חלק , למשל , כ - . להכריע מה בדברי הנביא שיי - למשל ו מה לנ משל יכולי� להתפר ש כמעשי, ז" מתיאורי מעשי האישה הזונה ב פרק ט א - יכולי� , האישה שה� משל לעבודה הזרה שנעשי ת על ידי הע� ואו...  אל הספר