237 אֵבל אקולוגי ואימה אנתרופוקנית | טימותי קלארק שם, אבל משנה את המונח כדי להדגיש את ההיבטים הרגשיים ( האָפקטיביים ) של המצב, ובייחוד את תחושת האין אונים . המשבר הסביבתי הגלובלי ( שלרוב נקרא באופן רופף אנתרופוקן ) נחווה היום כמקור להשפעות רבות ומגוונות אצל אנשים שונים ובהקשרים שונים . ואף על פי כן, נראה כי התחושה המתהווה של אימה אנתרופוקנית מובהקת דייה כדי שיהיה כדאי לנסות לבחון אותה כמנעד רגשי ספציפי, אף אם החוויה על גבי המנעד הזה נעה מייאוש תהומי בכל הנוגע לעתיד ועד לתחושת אי-שקט סתם, או אפילו רגשות הקשורים בהכחשה . כל אלה מורגשים בדרכים שונות על ידי אנשים שונים, ולעיתים על ידי אותו אדם עצמו 2 בזמנים שונים . האימה האנתרופוקנית נחווית כאָפקט גורף בחיי היומיום, ולא כרגש שקל למדר אותו . היא אינה מתעוררת בהכרח בתגובה למתקפה מוחשית ישירה על הסביבה הטבעית ; אפשר שתשפיע גם, ואולי אף במיוחד, על מי שחיים בסביבה של תשתית "מפותחת" . גם "אֵבל" יכול להתעורר בלי זיקה ישירה לאובדן, אבל "אימה" הולמת יותר כאשר חלק מהעצבות המדוברת נובעת מן החיים בתוך הֶקשר של אלימות סביבתית מובלעת ותחושה של הילכדות ב...
אל הספר