32 | במקום מושבו אחרי שסיימתי לאסוף את רוב הנתונים, חזרתי למושב לצורך השלמות של קצוות שונים במחקר שטרם נפתרו . בסוף יום מפרך של ראיונות, חזרתי לבית חברי שבו התארחתי, וישבנו שנינו על המרפסת לשיחה על הא ודא . בשעת לילה מאוחרת, ואנחנו כבר עייפים ואולי גם שתויים — מי זוכר ? פנה אליי חברי ושאל אותי את השאלה הבאה : "אבי, אולי נעשה ביחד ילד ? " הפרצוף שלי נראה כנראה בשלב הזה כמו הפרצוף שלכם . למען הסר ספק, אין לי שום בעיה עם משפחות חדשות, אבל בשלב הזה, כשחברי נשוי ואב לשניים, ואני נשוי ואב לשניים ( שתי הבנות השלישיות שלי ושלו עדין לא נולדו אז ) , השאלה נראתה לי מוזרה וזה בלשון המעטה . חברי לא הבין מדוע פני התעוותו לנוכח השאלה . ואז עלה בדל של חיוך על פניו תוך שהוא פולט : "בוא'נה אתה דפוק ! " והסביר "אצלנו במושב לא פותחים גן כל שנה . אין מספיק ילדים . אז אנחנו פה החברה מתאמים בינינו שנים, שהילדים לא יהיו לבד במחזור שלהם" . אז הבנתי שעדיין לא הבנתי הכול על התרבות של המושב . והרעיון המרכזי של הספר שהפרט, למרות שהוא חושב שהמושב הופרט לפני עשרים וחמש שנה, לא באמת יכול לעשות דבר, גם האינטימי ביותר,...
אל הספר