פרק חמישה‑עשר: סודות

תשובות בכוחות עצמם ; וגם לא הייתי שוללת מעצמי את ההנאה שבהתבוננות בהם בעת שהם ניגפים אך ממשיכים בדרכם . אבל אשמח מאוד לספר לכם איך הם מנסים לפענח כמה מהבעיות הדוחקות ביותר שלהם - בעיות הקשורות אלי . בני אדם, לפני שתוכלו להבין באמת איך הפכתי פיזית לגלקסיה שאני היום, אתם צריכים ללמוד את סודות החומר האפל . המדענים שלכם רוקדים סביב גילויו של החומר האפל מאז ויליאם תומסון ( Thomson ) מצא שאני כבדה יותר מכפי שאני נראית, בשנות השמונים של המאה התשע ‑ עשרה . אולי אתם מכירים את תומסון בתואר לורד קלווין, על שמו נקרא סולם המעלות החביב על המדענים שלכם, אבל הוא היה גם האדם הראשון שייחס את המסה העודפת שלי למה שכינה "גופים אפלים" . לבני זמנו של קלווין לא היה מושג על אודות תוחלות החיים של כוכבים, או על אודות גילו של היקום, לכן קלווין חשב שהגופים האפלים האלה הם השיירים הקרים והמתים של כוכבים . הרעיון התקבל בקרב עמיתיו, אבל כאשר מדען ומתמטיקאי צרפתי בשם אנרי פּוּאַנְקָרֶה ( Poincaré ) כתב על מחקריו של קלווין כעבור שני עשורים, "גופים אפלים" היו ל" matière obscure " או "חומר אפל" . מאז עברו כמעט 150 שנים, ו...  אל הספר