לילי קשטיכר - האישה שכתבה באושוויץ | 113 לילי קשטיכר - האישה שכתבה באושוויץ | 113 2 . "שיר לברטה" תרגום מהונגרית : לילה רומאנו, 2000 [ . . . ] אני מתביישת, אבל אני רעבה, הייתי צריכה לקבל גם כן תוספת, גם אני עצמות ועור, בדיוק כמוה, נכון, אבל [ . . . ] ברטה היקרה ככה אני חשבתי אבל ידעתי שהחיים שיחקו איתי, שהגורל שיחק איתי . למה יותר קל לכתוב שיר או נובלה ? האוכל להזיז את המחשבות מהאוכל, לחשוב על הכול רק כדי שלא לחשוב על האוכל ? [ . . . ] אין בנים פה, יש רק בנות . לא לחשוב על האוכל . "שיר לברטה" בכתב ידה של לילי . ארכיון יו"ש 114 | לילי הלפרט-זמיר 114 | לילי הלפרט-זמיר השיר, כאמור, אינו נושא תאריך, אבל מתוכנו אפשר לשער שהוא נכתב בבירקנאו, לאחר שהות מספקת כדי שהדוברת תיהפך לעור ולעצמות . למרות הרעב הנורא, לילי עדיין חשה תחושות נוספות : הן בושה ( הנובעת מקנאה בחברה שקיבלה קצבת אוכל גדולה ממנה ) והן כמיהה לבני המין השני, שנוכחותם במחנה חסרה לה . שני הרגשות הפעילים האלה — בושה וכמיהה — אינם מובנים מאליהם על רקע התנאים המדכאים שבמחנה . הרצון ליצור קיים כאמצעי הסחה, אך גם מתוך ההכרה שהיצירה היא...
אל הספר