82 | לילי הלפרט-זמיר 82 | לילי הלפרט-זמיר להחזיק בנייר ובמכשירי כתיבה . הם פעלו מתוך צורך רב בתיעוד, הן מתוך הכרה שהם אולי אחרוני העדים על פני האדמה, שיוכלו לספר על תולדות השמדת יהודי אירופה והן מתוך ידיעה ברורה ומפוכחת שגם הם יושמדו בכל מקרה . ואכן, אנשי הזונדרקומנדו הושמדו במחזורים קבועים, כל מספר חודשים, כפעולה "הכרחית" כדי לשמור על סודם האפל : היותם עדים לכל פרטי יישום "הפתרון הסופי" ושותפים להשמדת יהודי אירופה הלכה למעשה . גורל זה חיכה לכל אנשי הזונדרקומנדו, למעט אלה שמילאו תפקידים שדרשו מיומנות ומקצועיות, כמו מסיקי התנורים, מכונאים מומחים ואנשי "שירות חדרים", כפי 157 שהעיד רודולף הס במשפטו בוורשה . מתוך קבוצה זו בלטו חמישה חברים שהבינו את גודל השליחות ההיסטורית הכפויה עליהם, כנגזרת מעבודתם האיומה במשרפות של אושוויץ - בירקנאו, חירפו נפשם וכתבו באושוויץ . שלושה מהם, זלמן גְרַדוֹבְסְקִי ( Zalman Gradowvski ) , זלמן לֶבֶנְטַל ( Zalman Levental ) והדיין לייב לַנְגְפוּס ( Leib Langfus ) , היו הגרעין של הזונדרקומנדו החדש שמונה ב- 9 בדצמבר 1942 . מוצאם של השלושה האלה מצפון מזרח פולין, וה...
אל הספר