לילי קשטיכר - האישה שכתבה באושוויץ | 61 לילי קשטיכר - האישה שכתבה באושוויץ | 61 המאולתרים הללו . מתוך השיחות שלי עם צילה שְׁוואלב ( 2008 ) עולה, כי הפולניות למודות הסבל היו ברובן קשוחות ומרירות, אולם הן נהנו מסטטוס של "ותיקות" במחנה, בעלות הידע וכושר ההישרדות . חלקן איישו תפקידים חשובים כמו הבלוקובה, הקאפו, השרייבר, וכמובן, תפקידים הקשורים בחלוקת מזון, הכנתו וכו' . הן ידעו מניסיונן המר והמתמשך איך לקרוא את המציאות ולשרוד בגיהינום ששמו אושוויץ . ידע זה הקנה להן עמדות של כוח ושררה במחנה . חלק גדול מהפולניות דיברו יידיש, והן היו מגובשות למדי ביניהן . לעומתן ההונגריות הגיעו למחנה כשהן שבעות, מטופחות ומבוהלות . ככאלה הן "זכו" לקבלת פנים איומה מצד אחיותיהן הפולניות . האחרונות קינאו בהן על שהייתן בבתיהן עד גירושן המאוחר ועל כך ש"אכלו חלות טריות כל ערב שבת" . חלק גדול מההונגריות העירוניות היו חילוניות, ובשל כך "זכו" לגידופים והאשמות — כאילו אינן יהודיות כלל, כי "איזה יהודי לא מדבר יידיש ? " עוד גוללה בפניי שוואלב את קורות הימים הראשונים, ואת העובדה שההונגריות לא נגעו במזונן עד שהרעב הכריע אותן...
אל הספר