הוצאת שורשים בשיטה הבבלית

206 | פרקים נבחרים בתולדות המתמטיקה בעת העתיקה : מצרים, בבל והודו | עטרה שריקי נכון של שש ספרות ( בהשוואה לבסיס עשרוני ) אחרי הנקודה העשרונית עבור . את הערך אפשר לקרוא מהשורה האופקית העליונה, ולמעשה הוא מדגים את הדיוק החישובי הרב ביותר המוכר לנו כיום מכל מקור שהוא בעולם העתיק ( 2012 Beery & Swetz, ) . תוכן הלוח תורגם ותועתק לראשונה על ידי אוטו נויגבאואר ואברהם זקס, שפרסמו אותו בשנת 1945 בספר Mathematical Cuneiform Texts ( טקסטים מתמטיים בכתב יתדות ) ( 1945 Neugebauer & Sachs, ) . יש הסבורים ( למשל, 1995 Kappraff, 2002 ; Ympa, ) שהשיטה של הבבלים למציאת שורשים לא שלמים, המוכרת גם בשם "שיטת ניוטון" ( שיטה שפותחה על ידי המתמטיקאי - פיזיקאי אייזק ניוטון ) , מבוססת על כמה איטרציות ( שלבים החוזרים על עצמם ) , כאשר בכל אחת מהאיטרציות מתקרבים יותר ויותר לשורש עצמו . לכן, אפשר להפסיק את התהליך בכל שלב, בהתאם לרמת הקירוב הרצויה . בחלק של התרגילים והשאלות בהמשך נתייחס לגישה זו כ"שיטת האיטרציות" . באופן סכמתי, ובאמצעות הסימונים של ימינו, אפשר לתאר את התהליך שביצעו הבבלים כך : דוגמההשלבים נתון המספר...  אל הספר