מכתב ה

162 מ א מ רי ש ד " ל באחרת נאה הימנה, מצויה ומובנת, אבל רחוק הוא מאד שיחליף המעתיק מלה פשוטה וידועה במלה קשה ובלתי שגורה . ואם היה רבי חייא קורא לרב "בר אחתי" איך יחליף הסופר ויכתוב "בר פחתי" ? אבל מי שמחזיק בסברת הרמב"ם שרבנו הקדוש כתב המשנה ורב אשי ורבינא כתבו התלמוד, ושהסימנים המפוזרים בתלמוד לא נעשו להיות לעזר לזיכרון בזמן שהיה התלמוד תלוי בגירסא, הוא יוכל להאמין גם כן, כי הסופרים החליפו בר אחתי בבר פחתי, והוא רשאי להאמין כי מליצת "ואייתי מתניתא בידיה", הוראתה על דבר כתוב בספר, והוא יוכל גם כן להאמין, כי "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו" הכוונה בו, כי כל המבקש 81 שנפשו בטוב תלין, יצווה שישימו בארונו ש"ס דפוס ברלין ) . 81 . ומוסיף שד"ל : אין הכוונה בדברי אלה להקל בכבוד המחבר ולהקטין מעלתו, כי יקר ונכבד האיש בעיני, אך הענין בעצמו ( המשנה והתלמוד מתי נכתבו ) הוא אצלי עיקר גדול מאד, וכבר הארכתי בזה זה כ"ז שנים בכרם חמד שלישי, והרבה גידופים נכתבו נגד מה שכתבתי שם, אך דברים של טעם לא נאמרו נגדם לא מעט ולא הרבה . וסברתי היא סברת רש"י והיא גם כן סברת רב שרירא גאון, וכבר כתבתי באבני זיכרון ( ...  אל הספר
יונתן בשיא