פרשנות פסיכואנליטית: מהיסטוריוגרפיה של מנהיגים להיסטוריוגרפיה של קבוצות

דורית שיקיירסקי 290 לכתיבת היסטוריה של מנהיגים . בה בעת, ביקורת הרדוקציה הפסיכואנליטית משמשת צידוק לרתיעה מהתבוננות פסיכולוגית בדיסציפלינות שונות דוּגמת היסטוריה או סוציולוגיה, כאילו הדרה של הפסיכולוגיה מהשיח אכן מספקת הגנה של ממש . התוצאה היא, כמובן, התבצרות של הדיסציפלינות, בלא אפשרות לקיים דיאלוג פורה . התיאוריה של ביון מאפשרת להימנע מרדוקציה של תופעות חברתיות לפסיכולוגיה של הפרט בלא הדרה של הפסיכולוגיה, הדרה המובילה בהכרח להתגנבותה חזרה אל השיח כפסיכולוגיה של השכל הישר, שתכופות מעוצבת על ידי היקסמות פנטזמטית שלא מדעת . שימוש מושכל בתיאוריה זו מתבסס על התבוננות בפרט כפי שזה פועל בקבוצה, ומאפשר מעבר מהיסטוריוגרפיה של מנהיגים להיסטוריוגרפיה של קבוצות — בלא להתעלם מהפרטים שמחוללים את ההיסטוריה . בפרשנות שמתייחסת לתופעות הקבוצה, פרויד אינו אלא פרט אחד בקבוצה, אמנם פרט שנודעת לו חשיבות מיוחדת בעיני האחרים, אולם גם הוא, כמו האחרים, מושפע מהמתחים בקבוצה ומופעל על ידי הדחפים הרגשיים שמניעים את פעילות הקבוצה . זאת לעומת המכנה המשותף לכל הגרסאות השונות של פרשנות אחרת — סיפור עלילה שבו פרויד מו...  אל הספר