אתנחתא הרואית: על היקסמות פנטזמטית מפרויד כגיבור כל–יכול וכל–יודע

הוועדה הסודית של פרויד 89 הייתה יותר ממשאלת לב של אדם הלכוד ללא מפלט בסבך היחסים האנושיים . הנטייה של פרשנים שונים להישבות בפנטזיה זו קשורה בפשטות חד – ממדית של דמות נטולת קונפליקטים העולה מתוכה ; דמות כזו פוטרת ממורכבות רב – ממדית שמחייבת הכרעות פרשניות . יתרה מזאת, כפי שטוענת גרוסקורת, אפשר לקבוע בלא היסוס שההיקסמות מפנטזיה זו, כמו כל השאר, היא באשמת פרויד . ארנסט פדרן, בנו של פאול פדרן, מתח ביקורת חריפה על הביוגרפיה שכתב ארנסט ג'ונס על פרויד, בעודו משתמש באותה אסטרטגיה של אבחנה קלינית שאת השימוש שעושה בה ג'ונס לגבי הקבוצה הווינאית הוא מגנה בלהט . הוא טוען שג'ונס לא היה ראוי לכתוב את הביוגרפיה בגלל אישיותו הנרקיסיסטית, שבעטיה תיאר את פרויד כגיבור שכל פרט בחייו האישיים והמקצועיים זוכה למשקל שווה ; כשג'ונס מתאר את פרויד כגיבור, הוא מעורר אצל רבים דחף לתקוף את פרויד . פדרן גם מלין על כך שג'ונס מתעלם מהתנועה הפסיכואנליטית, ורבים מראשוניה מופיעים רק כשמות של מתנגדים או לא – יוצלחים ) 180 - 178 : 1990 Federn ( . בעוד הביוגרפיה שכתב ג'ונס ספוגה במובלע בפנטזיה זו, רוזן ) : 1969 Roazen 99 - 9...  אל הספר