2. על אכזריות ובוגדנות: פרויד–ג'ונס ולואה קאן

הוועדה הסודית של פרויד 61 האחרים לא יראו בו עמית ראוי . לדעתה, החשש של פרויד נובע מתפיסתו את מה שעשה ג'ונס כ"מרושע ובוגדני", כנראה משום שעל רקע המשבר עם יונג נאמנות לפרויד הפכה לקריטריון שיפוט . ראוי להעיר שבעת הקרע עם יונג עדיין לא הוגדר במדויק הגבול החיצוני של הפסיכואנליזה ; ייתכן שדבקות בפרויד — ללא הבחנה בין נאמנות אישית לבין נאמנות רעיונית — הייתה האפשרות היחידה לזיהוי פרישׂת העמדות על הגבול . לכאורה, נדמה שפרויד סבור כי נאמנות מינית מעידה על יכולת לנאמנות פוליטית ; אולם בסבך הסיטואציות המשולשות, לבגידה של ג'ונס בלוֹאֶה קאן הייתה משמעות נוספת במסגרת היחסים בין ג'ונס לפרויד ; מבחינה זו, פרויד זיהה נכונה את הקושי של ג'ונס להתאפק מלפעול כשגוברים המתחים הרגשיים באנליזה — לא רק בקרב הזוג האנליטי אלא גם אצל מי שמציץ לתוך החדר באמצעות מכתבים ) 185, 171, : 1993 Freud and Jones 198 192, - 191 ( . באביב 1913 פרצה שערורייה בטורונטו — מטופלת התלוננה בפני נשיא האוניברסיטה שג'ונס התחיל אתה, והרופאה הכללית שטיפלה בה תמכה בתלונתה ; ג'ונס טען שהרופאה קיימה יחסים לסביים עם המטופלת, אבל הודה ששילם למט...  אל הספר
רסלינג