שער שני: הוועדה הסודית

37 הוועדה הסודית, שנועדה להגן על פרויד ועל הפסיכואנליזה מפני אויבים מחוץ ומבית, נוסדה באביב 1912 ופעלה עד סתיו ,1927 כשהפכה לוועדה הרשמית של בעלי התפקידים באגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית . בפגישת הוועדה הראשונה במאי 1913 העניק פרויד לכל חבר חותם עתיק, ששובץ בטבעת זהב ; פרויד עצמו ענד מזה שנים רבות טבעת ועליה תגליף ראש של יופיטר . בתחילה כללה הוועדה חמישה חברים — ארנסט ג'ונס, הוגה הרעיון, שימש יושב ראש, ואליו חברו קרל אברהם, הנס זקס, שנדור פרנצי ואוטו ראנק ; מקס אייטינגון צורף לוועדה לאחר מלחמת העולם הראשונה . פעילות הוועדה הסודית התקיימה בתחילה בפגישות בהרכב מלא או חלקי לעתים לא מזומנות ובאמצעות התכתבות אישית בין החברים ; לאחר המלחמה הגדולה נוספה לה התכתבות במכתבים חוזרים . משום סודיות הוועדה, ובהיעדר סמכות רשמית, פעלה זו כמעין ממשלת צללים מאחורי הקלעים של המוסדות הרשמיים של האגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית . הוועדה עסקה במינויים לתפקידים, בהוצאה לאור של פרסומים ובניסיונות לגבש מדיניות אחידה לגבי שאלות שנויות במחלוקת בניהול התנועה הפסיכואנליטית . ההיסטוריה של הוועדה הסודית כבר נכתבה ביד...  אל הספר
רסלינג