פרק שביעי: לפתוח! משטרה!

58 "עכשיו היא לא תזרוק אותנו . קרנף הראה מה אנחנו שווים . " לעומת זאת, תרזה הציגה את הסתייגויותיה, שלא היו מבוטלות כלל : "כל הדיירים ראו את קרנף . מישהו עלול 'לשרוף' אותו . ובכלל למה כל עניין המשטרה ? " כבר למחרת אושרו חששותיה . באותו יום בא שוטר כמה פעמים כדי לחקור . מכיוון שלא מצא את קרנף, השאיר בשבילו צו התייצבות למשטרה . הרי הוא היה העד הראשי . מובן שקרנף לא יכול להתייצב במשטרה בשום פנים . לא הייתה לו ברירה אפוא אלא לעזוב את ביתה מכניס האורחים של גברת קָלוֹטה . קרנף, 1944 59 גם באשה עזבה את הבית מפחד המשטרה, למרות התנגדותו של אחיה, הצולע . היא ניגשה אל איזו גברת אוּרבָּנוֹבה ברחוב גרוּיֶצקה, שהכירה לפני זמן לא רב . האישה האירה לה פנים עד כדי כך שהיא סיפרה לה את קורותיה והתחילה ללון אצלה בעד תשלום קטן . גברת אוּרבָּנוֹבה גידלה בביתה תרנגולות למכירה, אבל פרנסתה הנוספת, ובעצם העיקרית, הייתה שכר לינה שבועי שקיבלה מיהודי ששמו מיֵיטֶק . היא ניצלה את המצב וגבתה מה"דייר" שלה דמי "פדיון" גבוהים משבוע לשבוע . לעיתים סיפרה לבאשה : "ליהודים יש דולרים . אותך אני מחזיקה בחצי חינם . שישלם על עצמו...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה

מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'