פרק שני: בכיכר שלושת הצלבים

20 8 הוא חבש כובע הקדמיות בולטות החוצה . מכאן כינויו : זוֹמבָּל . מלוכלך שמצחייתו הזדקרה כלפי מעלה . מכנסיו המרופטים הידלדלו מתחת לברכיו . הוא היה יחף . האחר, זבּישֶק שמו, כבן חמש-עשרה, נראה ארי לכל דבר . מבטו היה פרחחי וקולו רם, וכבר ממרחק צרם לאוזניי . הוא נראה ילד רחוב ממש . מבעד לחולצה המזוהמת הפתוחה לרווחה בצבץ גופו, שהיה מכוסה פצעים, וסנדלי עץ מבוקעים השלימו את לבושו המלוכלך למדי . כיכר שלושת הצלבים בוורשה אני מודה שלא האמנתי בלב שלם כי הוא יהודי . אך באותה פגישה ראשונה לא יכולתי לחקור אותו, כי באותו רגע זינקו כמה נערים ואיתם השניים האלה, והקיפו חייל גרמני שהתקרב . כל אחד רצה למכור את הסיגריות שלו או להחליף אותן בשימורי בשר או סרדינים . בקרבת מקום, בגינת הכיכר, הצטלמו חיילים גרמנים על רקע ציורי נוף על בד, "למזכרת מוורשה" . ידיו של 8 זוֹמבָּל – בעל שיניים בולטות בפולנית . 21 הצלם הפולני היו מלאות עבודה יום-יום . גם מוכרי הסיגריות היהודים הצטלמו . הלכנו הלאה . בניין הטוֹטָליזָטוֹר לשעבר, ברחוב פְּרוּסָה בפינת כיכר שלושת הצלבים, היה עתה מחנה מעבר של חיילים הונגרים, שלחמו שכם אחד עם ...  אל הספר