105 בתנ"ך לא היו מיינות לתנאי הסביבה שיוצר האדם עשויים דווקא להתרבות בקצב חסר תקדים . מינים אחדים מפיקים תועלת מהניידות שמספק עידן הגלובליזציה . אמצעי תחבורה מהירים מאפשרים הפצה של מינים לחלקי עולם שבהם הם לא התקיימו בעבר . במקרים רבים, הם מתפשטים במערכות אקולוגיות שבהן אין להם אויבים טבעיים, והדבר מאפשר להם להתרבות במהירות . חלקם דוחקים ואפילו מכחידים מינים מקומיים . התוצאה היא שעולם החי שהכרנו משתנה, ואנו מתרגלים לחיות בחברת מינים שאותם לא הכרנו לפני דור . ספרים ואנציקלופדיות על עולם החי של ארץ ישראל כוללים עדיין מפות תפוצה של צמחים, ציפורים וחיות מקומיות . המתבונן בהן עשוי לחשוב שהציפורים המצויות בישראל הן הדוכיפת, הפשוש והחוחית . למעשה אלה מפות המתארות עולם אידיאי, העומד מחוץ לזמן . בעולם האמיתי, ישראל הפכה מזמן לארץ המיינה והדררה - אותן ציפורים אקזוטיות שהובאו לצורכי נוי והתפשטו בשני העשורים האחרונים כמעט לכל פינה בארץ . אמנם, רוב הספרים יציינו גם כי האזורים הצפופים במרכז הארץ הם "אזורים מעורערים" או "בתי גידול משובשים" . אך ביטויים אלו מסגירים את התפיסה העומדת מאחוריהם, שעל פיה ה...
אל הספר