178 כריסטיאנה ריטר "כיס המרה של הדוב מכיל כנראה רדיום," מעיר בעלי . "כן, וכשאנחנו היינו בספינות על ים הקרח, בדרך כלל כבר שתינו את כל האלכוהול שיועד לכיס המרה עוד לפני שהגענו לטרומסה . " הסערה נמשכת כל הלילה . אני מתעוררת מוקדם מקולות הליכה מהירה אנה ואנה, מטריקת דלתות וקריאות בחוץ . אז נפתחת גם הדלת לקיתוני הקטן, ובעלי קורא פנימה : "הקרח מול הדלת ! הקרח הגיע ! " מרוב שמחה הוא משאיר את כל הדלתות פתוחות לרווחה, כולל הדלת החיצונית . אל קיתוני חודר אור דמדומים כחלחל, ובחוץ המולה — ! חריקות, צווחות, ניסורים, שירה, שריקה - - - מעולם לא התלבשתי מהר כל כך, ובן רגע יצאתי החוצה דרך החור הצר בשלג . ערפל קפוא, קר ולח ממלא את הדמדומים העמומים האדמדמים . במָקום שהיו קודם מי הים החשוכים והמפרץ, מתגלגל לו היום גוש הקרח הנודד הלבן האימתני, שאינו נגמר . בתנועה אחידה ובלתי ניתנת לעצירה סוחפים גושי הענק מסות שלג מגובבות שנראות כמו הרים נודדים, מן הצפון עד אל מפרצנו . הבלוקים הענקיים שטים ומתנגשים זה בזה בשאון ובחבטות . הים בחוץ גועש בצרימה חדה ומתמשכת . ואנחנו עומדים לנו במרכז המופע העצום . הנה יש שוב תנו...
אל הספר