לבד בבקתה בסופת השלג הראשונה

104 כריסטיאנה ריטר בינתיים יגיע הקרח הנודד ודוב יתקרב לבקתה, הכי טוב שתירי בו בחזה, וגם אם הוא נראה מת תירי בו בכל מקרה שוב בראש . השארנו לך מחסניות קליעים על השולחן . ותסיקי טוב כדי שפרוות השועלים יזיעו, וגם תמדדי את הטמפרטורות . " אמרו והלכו . כשהתרחקו מהבית שמעתי רק עוד כמה צעדים מתמשכים במגלשי הסקי . אחר כך השתרר שקט . בחוץ עדיין היו דמדומים אפרוריים . פתותי שלג עבים הסתחררו מן השמיים . שמחתי שאני לא צריכה ללכת איתם והמשכתי לישון בשלווה . כשהתעוררתי לקראת הצהריים, מזג האוויר עדיין לא התבהר . מפעם לפעם טלטלו משבי רוח עזים את כתלי הבקתה . הרוח התחזקה במהירות . בשריקתה הצורמנית נמהל ההמהום החלול והעמוק הייחודי לסופה . לא, בהחלט לא מזג האוויר ההולם לשניים שם בחוץ . פתאום נזכרתי בבהלה בכל הדברים מחוץ לבקתה שצריך להציל מפני הסופה . התלבשתי בחיפזון ויצאתי החוצה בלי הרבה מחשבה . ככה עוד לא ראיתי את ספיצברגן . הנוף כולו המה וסער . השלג קלח על הארץ כסילון מים רחב, מעל הבקתה והלאה, ומהעננים שמעל הים השחור . גלי הגיבוע התנחשלו אל מרחבי הים . למעלה בשמיים רעמה הסופה כצליל עוגב עמוק ומהדהד . סוכ...  אל הספר
הוצאת אסיה