] 68 [ ה מ ב ו ך ה כ פ ו ל עם הסמלים הרגילים — צלבי קרס ושורות נוקשות של צועדים במדים חומים . הקול הענוג של הגבר שנשמע קודם לכן משחרר הצהרה מצמררת, מקפיאה : "זהו סיפורו של אבי, פושע מלחמה ; של אימי, של אחיותיי, של אחייניי ושל אחייניותיי" . מנהיג אס-אה ( SA ) פונה עתה למצלמה — הוא חסון ומחייך קמעה — וקול הקריינות מסכם : "סיפור גרמני טיפוסי" . האירוניה של המשפט האחרון הזה נתמכת במוזיקת טרומבון מגוחכת שמעתה ואילך תלווה כל התייחסות בסרט אל העבר הנאצי ואל מנהיגיו . על רצפה של חדר ספרייה עולה כותר הסרט : 2 או 3 דברים שאני יודע עליו . מהלך זה יוצר זיקה אינטימית בין האישי לפוליטי, בין המשפחתי להיסטורי, זיקה שנרמזה באמצעות הסמיכות של שתי הסצנות הראשונות והמונטאז' המורכב של צילומי הספרייה עם צילומי הנאצים הישנים . בכותר הסרט, הרמיזה לסרטו המקוטע, הספקולטיבי, האוונגרדי של ז'אן-לוק גודאר — 2 או 3 דברים שאני יודע עליה ( 1967 ) — מציג אתגר שמאמר זה ינסה להתמודד איתו . מִרכוזו מחדש של הסובייקט סרטו של לודין, המבוסס על ראיונות ועל עדויות, הנסמך על רשומות ועל חקירה יסודית והמצטט מתוך ראיונות מצולמים וס...
אל הספר