] 33 [ ע ד ו ת ל ט ו ב ת ה ע ד י ם עומק המבקש לחתור מתחת לפני השטח של הנרטיב כדי לחשוף 21 אירועים המכרסמים בנוחות הזיכרון המשותף . במאמר פורץ דרך של לאנגר, שהתפרסם אחר כך ושהושפע ממסתו של ז'אן 22 הוא מרחיב על תפיסתו הקודמת פרנסואה ליוטאר "היידגר ו'היהודים'", תוך כדי פריסת זמניות חדשה המבוססת על צפייתו הצמודה בסרטי וידאו של עדויות . כאן הוא מבחין בין הזמן הכרונולוגי של הזיכרון המשותף ובין הזמן המתמשך של הזיכרון העמוק : בעולם הזמן המתמשך איש אינו מתאושש ( recovers ) היות שדבר אינו מושג מחדש ( recovered ) אלא נחשף ( uncovered ) בלבד ואז מכוסה שוב ( re - covered ) ונקבר מחדש מתחת למאבק העקר על חשיפת "איך זה היה" . אי אפשר להשתמש בזיכרון השואה לאישור אמונה, לסגירת מעגל או להשגת ודאות : הניצולים מעידים על אי-האפשרויות של חייהם באותה העת . אנו נוטים לתרגם זאת לאפשרויות על ידי צירופן לזמן כרונולוגי בתור פצעים שעליהם להגליד, עלבונות שגובים תשלום, מיתות שיש להתעלות מעליהן או לגאול [ . . . ] . אך ורק דרך המצאת נרטיב מיתי של "בעקבות" נוכל לשחזר ניב שישנה את מותם ממצב של השכחה ( בשל היותו בלתי נסבל...
אל הספר