שלי בלי אני בשנות העשרים לחיי וכעת אני דיירת בענבלים . את הציורים ששיתפתי בספר ציירתי בתקופת שהותי בענבלים, אך יש לציין שהתחלתי לצייר כבר בילדותי . הציור מגיע מהצורך הכי בסיסי שלי בתקשורת . הרבה שנים היה לי קושי להעביר במילים את מה שחוויתי ואת מה שעובר עלי . ציור ויצירה הם סוג של שפה שבה אני מביעה את עצמי מבלי להשתמש במילים . בשפת הציור אני מרגישה חופשיה לבטא את עצמי, להכיר את עצמי, לעבד את הרגשות שלי, ותודות לכך גם לשתף אחרים ביצירות . בסופו של דבר, התהליך מאפשר לי גם להעביר את רגשותיי למילים וליצור קשרים עם אנשים . האמנות היא מבחינתי מגרש משחקים, שעם השנים מאפשר לי החלמה ותקווה לחיים ששווה לחיות אותם ולצמוח . עמנואל שטראוס | גילה שרבף | דנה קושניר 188
אל הספר