פתח דבר

לפסל אומה 10 בכיוון האישה המבוגרת, חיבקה אותה חזק וחזרה פעם אחר פעם ברוסית על המשפט "אוֹלִינָקה, אולינקה, מַיָה דַרַגַיָיה" . היא פנתה לצעירה וחיבקה גם אותה . "זַרִינקָה שלי, ממתי אתן כאן ? ", שאלה אמי . "הגענו ארצה לפני שבועיים . לקח קצת זמן להתארגן ובסופו של דבר לא יכולנו להתאפק ובאנו תל-אביבה כדי לראותכם", ענתה הצעירה . "תנו לי כמה דקות כדי להכין לכן קפה . משה ישמח מאוד לראות אתכן" . אמי הלכה בכיוון המטבח, ואני אחריה . "אמא, מי הן ? ", שאלתי . "אלה אוֹליָה וזהרה שץ . מעל לשולחן האוכל שלנו תלוי תבליט גבס שבו נראה אדם מבוגר מזוקן . אתה יודע על מה אני מדברת ? " "כן בטח" . "את התבליט הזה עשה בַּרִיס שַץ, בעלה של אוליה . לפני הרבה מאוד שנים הוא נתן אותו במתנה לאבא שלי, סבא שלך, שכמעט ולא הכרת אותו" . בוריס שץ פוגש את מחמוד מוח'תאר 11 1 . בוריס שץ, והיה באחרית הימים , שנות ה – 20 של המאה ה – ,20 תבליט גבס צבוע בגוון ברונזה בוריס שץ, הוגו, מקימו ומנהלו של בית הספר לאמנות ואוּמנות "בצלאל" בירושלים, הכיר את סבי, רופא השניים אברהם ויסוצקי, כנראה דרך הסופר ש . בן-ציון, שהיה ידידם של השניים . ב...  אל הספר