פרק 4: להיפטר מעודפים

47׀ בצמיחה מתמדת הסתכלנו בפסל של בודהה המסותת באבן ירקן עצומה מתקופת שושלת צ'ינג, כשהמדריך העיר כלאחר יד שזאת דוגמה טובה לאופן שבו הראייה של האמנות במזרח שונה מאשר במערב . "למה אתה מתכוון ? " שאלתי . הוא לא פירש, אלא ענה על שאלתי בשאלה : "על מה אתה חושב כשאני מבקש ממך לדמיין יצירת אמנות שעדיין לא נוצרה ? " "לוח ציור ריק, כנראה," השבתי . "נכון . אתם המערביים רואים את האמנות כיצירה מתוך חלל ריק . במזרח אנחנו מאמינים שהאמנות כבר קיימת, והעבודה שלנו היא פשוט לחשוף אותה . היא לא נגלית לעינינו כי הוספנו משהו, אלא כי הסרנו את החלקים שאינם אמנות . " הדימוי שלי ליצירה שעדיין לא נוצרה היה לוח ציור ריק, ואילו המדריך שלי סיפר לי שהדימוי שלו הוא גוש לא מסותת של אבן ירקן, כמו האבן שנהפכה לפסל הבודהה שמולנו . יצירת האמנות שלי לא קיימת עד שאני מוסיף דמויות וצבעים . היצירה שלו כבר קיימת, אבל אי-אפשר לראות אותה עד שהוא מסיר מגוש האבן את החלקים שאינם שייכים לפסל . המטפורה הזאת מובנת מאליה כשמדובר בפסל . קשה יותר להבין אותה כשמדובר במוזיקה, למשל, אבל זה עדיין אפשרי . מוזיקאי מהודו שאל אותי פעם איך אני מסו...  אל הספר
תכלת הוצאה לאור