להיות "בן אדם"

118 מעון לנפש סוערת יישאו בתוכם . המתנה שאנו יכולים לספק לנערים היא תחושה של קשר משמעותי ואוהב שייצר בעולמם הרגשי בסיס להתמודדות . מטרתנו להעניק להם חוויה של רחם שני המספק חום וביטחון, מרכיבים שהיו חסרים ופגועים בהתפתחותם הראשונית . תפקיד המדריך הטיפולי, להבנתי, היה בראש ובראשונה לאפשר לנער חוויית ביטחון בקיום . להבהיר לו שהוא עדיין אהוב וחשוב גם כאשר הוא מעורר תחושות של כעס או דחייה . כך למשל נער שתקף או שבר וברח לשעות ארוכות, כאשר יחזור, יזכה קודם כול בכוס שוקו חם ויקבל את הארוחה ששמרו במיוחד עבורו, אף על פי שלא נכח בארוחה . ירגיעו אותו ואף ישבו לידו בתהליך ההשכבה וילטפו את ראשו עד שיירדם . המעברים מערות לשינה ומשינה לערות היו משמעותיים ביותר בהבנת הקושי העצום של הנערים לשחרר את שליטת המודעות ולהיחשף לעולם הביעותים, ולהפך לחזור מעולם החלום לעולם קשה ופוגעני . כך, שעת ההשכבה התרכזה ביצירת חוויה של רוגע וביטחון שיאפשרו הרפיה לקראת לילה רגוע . גם המעברים מהשינה - לערות היו מתווכים ומותאמים לכל נער באופן אישי ולכולם ביחד . כך למשל אני זוכר שהייתי עורך סבב השכמה בין החדרים, מלטף כל נער בר...  אל הספר