66 מעון לנפש סוערת שזו קביעה חסרת שחר, ונשאר רק לתהות מדוע ההפניות לפנימיות מצביעות תמיד על המרכיב התוקפני והאלים של הילד אשר בגללו יש להפנות את הילד לפנימייה או יש להוציאו מן המסגרת הנורמטיבית . אך יש גם אנשים בתוך הפנימייה אשר גורסים משהו שדי דומה לקביעה הזו - משהו שאני קורא לו גידול ממאיר . כלומר יש אנשים בפנימיות שתמיד משוכנעים כי יש איזה גידול ממאיר בתוך הפנימייה - איזה גורם תוקפני ואלים אשר אם מסירים אותו כי אז תהיה רווחה ושלווה בפנימייה . אך אנו יודעים הרי שעם "הסרת הגידול" הזה יצוץ "גידול" אחר . לפיכך אני סבור, אם להמשיך ולהשתמש במונחים מתוך הרפואה, הרי מדובר כאן ב"מחלה זיהומית" שיש להילחם כנגדה . אך עלינו גם לזכור שהפנימייה, כמו בית החולים, אינה מופקדת על מניעת המחלה, שכן אל הפנימייה, כמו אל בית החולים, מופנים אלה שכבר חלו במחלה ועל כן אין לצפות מאתנו, אנשי הפנימייה, ליצור מצבים של מניעה, ואנו אם כן מופקדים על טיפול במחלה עצמה, וכל עוד יהיו ילדים ש"חולים" במחלה הזו הרי שיש סבירות גבוהה שיימצאו כזקוקים להתערבות טיפולית שלאו דווקא ניתן לספקה במסגרת אמבולטורית, וכאן בדיוק מקומה ש...
אל הספר