28 מעון לנפש סוערת בנפרדות מן הדמויות הממשיות והמופנמות הלקויות, המתבגר נאבק על קשר או מתחפר בתוך עצמו כקונכייה אוטיסטית . לפעמים הוא מונע על ידי משאלה לא מודעת "לתקן ולהשלים" חוויות קשר מיטיב שלא סופקו, ומייצר קשרים "דביקים", הגורמים לדחייה ואכזבה . לפעמים הוא משחזר את ההיקשרות הטראומתית של ראשית החיים ויוצר לעצמו עולם רודפני ומאיים שהוא צריך להתגונן מפניו באלימות . לפעמים הוא מאמץ לעצמו דמות מזויפת, מנותקת רגשית . מעין "עצמי כוזב" שקשה מאוד לחדור אליו . מכך נגזרת עבורנו, המטפלים, עמדה מורכבת כלפי המטופל, המבוססת על שני צירים עיקריים : מצד אחד, עמדה המזמינה לקשר מיטיב - אנחנו מזמינים את המטופל להיקשרות אלינו, לחיבור ולנתינה רגשית תוך כדי גילוי רגישות לעוצמות הכמיהה ולסכנת הפתיינות . מצד אחר, עמדה המוכנה להתמודד עם עוצמות דחייה ותוקפנות גבוהות מאוד מצד המטופל, עם שמירה קפדנית על גבולות ברורים של המותר והאסור, של הקרבה המתאימה, ללא חנופה, התרצות או נקמנות אל מול ניסיונות ביטול, השפלה והפעלה . כשמטפלים מצליחים לשרוד את התוקפנות או את משאלת ההתמזגות המופנית אליהם, כלומר מצליחים להישאר דמו...
אל הספר