סיכום

ה צעה לסדר 8054 התהליך חלק מסוים מהמלש״בים החרדים ( ה״מתמידים״ ) לא יגויסו כלל וחלקם האחר ישרת שירות שונה ממלש״בים אחרים — הן מבחינת היכולת שלהם לדחות את השירות, הן מבחינת היכולת שלהם לבחור בין שירות צבאי לשירות חלופי . עם זאת, בית המשפט לא היה מוכן לקבל הסדר קבע בלתי מידתי המבוסס על פטור גורף של כל או רוב הגברים החרדים, או הסדר מעבר חלש המתקדם לאט מדי לעבר יעד נמוך מדי . סקירת ההליכים המשפטיים בפרק הראשון של הצעה לסדר זו מצביעה על טווח רחב של הסדרים חלופיים שבית המשפט מאפשר למחוקק לאמץ בתוך המסגרת החוקתית שבה שלוש הרשויות פועלות . כאמור, בית המשפט מקבל את התפיסה שהתנועה לעבר צמצום אי-השוויון בנטל תהיה הדרגתית, ושלמחוקק יש שיקול דעת רחב לקבוע את קצב התנועה, את הסדרי השירות הספציפיים המוחלים כחלק ממנה ואת היקף הפטור שיישאר על כנו . תפיסה דינמית זו של ההתמודדות עם בעיית אי-השוויון נובעת מהכרה בקשיים המעשיים הרבים הקשורים בשילוב החרדים בשירות צבאי או חלופי, אך כנראה גם מריבוי התכליות של חקיקת השוויון בנטל : חקיקה זו עוסקת גם בהגברת שילוב החרדים בכלכלה ובחברה, והיא מבוססת על הכרה בערך החבר...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר