06׀ איימי בכור בוני לשבת לנוח מרוב כאבים ? שאני לא יכולה לרוץ, לעשות ספורט, לרקוד במסיבה, ללכת על עקבים, ליהנות במסעדה ? הכאב הזה הרס לי את החיים וכל הזמן שאלתי : למה זה מגיע לי ? כמו בכל בוקר שלפני הכאב, הייתי מתעוררת לקפה שהכין לי אילן, והיינו יושבים יחד, קוראים עיתון, משוחחים על היום שלנו . אבל מאז הכאב הפך השיח שונה . הייתי שותה קפה כשהדמעות זולגות על לחיי בכל בוקר . בוהה במבטו האמפתי של בעלי, שהיה מלא רחמים וחמלה עלי בשל מצבי . "כואב לי לראות אותך ככה, אנחנו חייבים לפתור את זה," היה חוזר ואומר . בכל בוקר חזר השיח הזה, שבו שאלתי למה זה מגיע לי ומה עוד אני יכולה לעשות כדי לפתור את זה . כשבעלי ראה שהבדיקות חוזרות תקינות, החל להציע שמדובר שוב בעניין נפשי . הבהרתי לו חד-משמעית שאין מצב . שזה פיזי לחלוטין . כאב חד ומפלח בצד, מה הקשר בין זה לבין הנפש ? המשכתי ללכת לבתי משפט ולהגן בחירוף נפש על הלקוחות שלי, אבל הייתי חוזרת הביתה מותשת . ניסיתי כל טיפול פיזיולוגי אפשרי, טיפול בפאשיה ( רקמות חיבור רכות, אלסטיות, העשויות משכבות העוטפות את כל מערכת השרירים והאיברים הפנימיים בגוף ) , טיפול בקי...
אל הספר