יהודה ותמר - אמיל ז'אן הוראס ורנה

289 פרטי היצירה היצירה מבוססת על בראשית לח, יד – טו תאריך : שנת 1840 בקירוב חומרים : שמן על בד מידות : 5 . X97 129 ס"מ מיקום : אוסף וואלאס, לונדון The Wallace Collection נחלת הכלל פרטי הציור, פירושי המונחים המקצועיים והרפרודוקציות נלקחו מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית . הרקע המקראי ליהודה היו שלושה בנים, ער, אונן ושלה . שני בניו הגדולים שנישאו לתמר – מתו . תמר, שהשתוקקה לבנים, המתינה כי שלה, הבן השלישי ייבם אותה, אך יהודה מנעו ממנה, בתואנה שהיא אישה קטלנית וחשש לגורל בנו . לאכזבתה, שבה תמר לבית אביה וישבה שוממה . לימים מתה אשתו של יהודה . לאחר שניחם ממנה, הוא נזקק לאישה ועלה עם גוזזי צאנו תמנתה . מששמעה זאת תמר, היא החליטה לטמון לו פח . היא הסירה מעליה את בגדי אלמנותה, כיסתה פניה וישבה על אם הדרך . משראה אותה יהודה, הוא חשבה למי שבזנות, וביקש לבוא אליה . כיוון שלא היה בהישג ידו גדי עיזים לפצותה, הוא הבטיח להעביר לה את האתנן מאוחר יותר, אלא שעד שתקבלו, היא ביקשה עירבון ויהודה נאלץ לתת לה את חותמו, פתילו ומטהו . פרשנות תמר יושבת על אם הדרך . חלקי גופה המעורטלים אמורים, בהקשר זה, לשוות ל...  אל הספר