230 | ארכיאולוגיה, אומה וגזע את החורבות השוכנות ב"נקודת האפס" של המודרניות, החורבות של "ארצות הקודש" ששימשו פיגום לסדר הקולוניאלי המוגזע והמודרניסטי . אתונה וירושלים, ההלניזם והיהדות, היו כבר אחוזים יחדיו הרבה לפני התופעות המודרניסטיות שעסקנו בהן, הרבה לפני 2 הקשר ביניהם היה אולי לשוני, מדינות הלאום שהתמקדנו בהן . ספרותי ותיאולוגי בראשית המודרניות, ומשמעותו אולי הייתה אף משחררת : היה נחוץ ללמוד את לשונות התנ"ך והברית החדשה כדי להשתחרר מאחיזת השפה הלטינית והכנסייה הקתולית . אבל נראה שהמורשת התיאולוגית מוסיפה להתקיים אף במודרניות המאוחרת ונהפכה לתיאולוגיה פוליטית שגם ההומניזם והאוניברסליזם מזינים אותה, לצד "אלוהי המודרניות" — המדינה ומנעמיה . גם אם ספרי קודש וטקסטים מקודשים, ספרות יוון הקלאסית או התנ"ך, הנחו ועיצבו את המפעל הקולוניאלי שנתן צורה לשתי ארצות הקודש שבדמיון, בשני המקרים, החורבות — השרידים החומריים, המבנים והחפצים — הן שהיו הכרחיות לעיגונה של עבודת הדמיון הזאת במציאות, והן שהעניקו לה אמינות טופוגרפית, חוויה חושית ישירה ועוצמה רגשית . החורבות עיצבו את שני המפעלים הקולוניאליים-ל...
אל הספר