289 מציג סדרת עבודות חזותיות שליבת עשייתן כרוכה בסיפורו יוצא הדופן של קספר האוזר : ציורים ועבודות וידאו . הגריד הרבוע של דף הציור הופך אנלוגי לקוי הרוחב והאורך של סורגי הכלא . אנו חשים מיד באווירה הדחוסה, חסרת האויר, הכולאת, המדכאת עד עפר . הקומפוזיציות החונקות חוזרות ברפטטיביות, לא מאפשרות מקלט . המנעד הצבעי המצומצם נע ברובו בין שחור ואפור . כבדות גרמנית, טבטונית, שרויה על המכלול כולו . האבנים גדולות המצוירות נדמות כעומדות למחוץ את הצופה, שבהיותו בחלל הצר חש מעט מזעיר ממצוקתו של האוזר . הנייר, מצען של העבודות כולן, כמעט קורס מן הצבע הרב המשוקע בו . כך נוצרים פני שטח מחוספסים מאוד, רוויי טקסטורות . הנייר הפריך כמו אוצר בשכבותיו את הזמן האגור, המבוזבז, חסר התכלית . גם אם איננו מכירים את סיפורו של קספר האוזר, דומה כי העבודות משדרות תחושה של שנים על גבי שנים של חוסר אונים, השפלה, הטלת מום נפשי ורוחני, התעללות . מניעת העולם מקספר הצעיר היא עוול ופשע המחרידים את הנפש . בעבודה אחרת בוקע אור זהוב מבין חרכי הסורגים . דומה כי עבודה זו מתייחסת לקטע המצמרר בו כותב יעקב וסרמן על התגלות האור לקספר ...
אל הספר