283 שהיה קצין בצבא העותומאני, נהרג בקרב הדרדנלים . האם, שנותרה אלמנה מטופלת בילדה, נסעה אל הקהילה היהודית עירקית המשגשגת בהודו, והותירה את בתה הקטנה, לימים אמה של שי - נחום, בידי הוריה . בהודו היא אף נישאה מחדש . ברבות השנים חזרה האם לעירק, ומשם אף עלתה לישראל . המפגש הטעון בין השתיים הוא מפגש לאחר שנים בהן לא פגשו האחת בשניה, והציור מצליח להעביר את כובד המעמד . מבחינה סגנונית, בחרה שי - נחום במודוס הנע בין נפחיות תלת מימדית לשטיחות המאזכרת את סגנונו של אנרי מאטיס . בפינה הימנית מצוירים שלושה ריבועים צבעוניים, המונחים כקוביות זה מעל זה : ירוק אדום ואפור . התצורה הלא מימטית מדגישה ומטעימה את האופן בו שי - נחום אינה רואה עצמה מחויבת לחוקי הפרספקטיבה, אלא לחוקיות הסמויה מן העין שמכתיב הקנווס, שמכתיבים הצבעים והצורות . קיר התכלת האוריינטלי גולש לרצפה, והחדר כולו נדמה זע ונע, בסערת רגשות . שתי הדמויות, האם והבת, כמעט זהות, כפילות האחת של השניה : פניהן עשויות באותה תבנית, לשתיהן אותו דפוס של לבוש - חצאית פסים וחולצה, ולשתיהן כיסוי ראש . מנח הידיים המשוכלות זהה אף הוא . אולם מעבר לרקע הביוגרפ...
אל הספר