155 ליאור גריידי, ללא כותרת ( חי ) , 2014 , עור פרה, צילום : ניצן קרימסקי 156 "אני לדודי ודודי לי" . אחד ההבדלים הבולטים בין קהילות ספרדיות לקהילות אשכנזיות בא לידי ביטוי במועדי קריאת "שיר השירים" : הקהילות הספרדיות קוראות אותו בכל ערב שבת ואילו קהילות אשכנז נמנעות מכך . זהו לכאורה הבדל מינורי אך למעשה הוא נושא בכנפיו מנעד שלם של הבדלים, מן היחס לקבלה ( קריאת "שיר השירים" בערב שבת היא מנהג קבלי שהשתרש ) ועד ליחס אל האֶרוס, הרגש ומערכות היחסים בין סובייקטים בעולם . הצצה מאחורי הפרוכת המוצבת בתערוכה תגלה לנו חלון גדול הפונה אל החוץ המחולן, אל הרחוב התל אביבי ההומה . גריידי גם בוחר לכתוב על הקיר ציטוט מדברי אבן-גבירול ולטשטש אותו עד כי הוא נראה מחוק . אתר נוסף המזומן אל החלל הוא הסלון הביתי . את פני הנכנסים בשערי הלובי מקבל שטיח מעור פרה בשחור לבן, באמצעו מוטבעת המילה "חי", הבוקעת מן המשטח בשל גילוח פרוות הפרה, כניגוד מצמרר לעור הפרה המתה . המתח בין חיים למוות הוא וקטור המטעין את התערוכה כולה : עפרה חזה ודנה אינטרנשיונל השרות ללא קול, פרוכת בית הכנסת התלושה ממקומה, יהודה קיסר הנדמה כבוכה ...
אל הספר